היום הראשון של האביב
21 מעלות. מי היה מאמין. כשיושבים לאכול ארוחת בוקר, עניין של הזווית בין היושבים ובין החלון, השמש מבחוץ שולחת קרני אור מסנוורות. מה זה?…
21 מעלות. מי היה מאמין. כשיושבים לאכול ארוחת בוקר, עניין של הזווית בין היושבים ובין החלון, השמש מבחוץ שולחת קרני אור מסנוורות. מה זה?…
ובחזרה לטיול ההוא בפריז. ארבעה ימים, כל כך הרבה ציפיות, כל כך הרבה טעמים. כבר חזרתי ואמרתי ואמרתי וחזרתי וזה לא משהו שאפשר לחזור עליו…
את הקרואסון האחרון שקנינו בפריז זרקתי כשהגענו לנתב"ג. בבוקר אותו יום, אחרי לילות מפרכים של אריזה מאומצת, זרחה השמש והשמים היו תכולים. נותרו סידורים אחרונים…
השבוע נפל דבר: שבעתי. אכלתי עם חבר לעבודה בקיטשן גלרי בי, מסעדה חדשה ואופנתית בגדה השמאלית. הקגב, כפי שהיא מכונה לפי ראשי התיבות של שמה,…
אני לא יודעת איך זה אצלכם, אבל אפילו ברומא, על מסעדותיה המצוינות והאוכל האיטלקי שהוא-הוא האהוב עלי מכל, אפילו שם, אחרי חמישה לילות של פסטה…
מכיוון שאלג'יראי הוא כמעט השחור החדש כאן בפריז, ביטויים בערבית חודרים כאן לשפת היומיום (Je te kiffe, נניח, זה בדיוק מה שאתם חושבים), הנחתי שהמאפה…
בצומת המאובקת הזאת של הרחובות Ave. Courteline ו-Boulevarde Soult, ברובע ה-12 עמוק לכיוון הפריפריק, נמכר בפחות מיורו קרואסון שוקולד חמאתי, רך, נימוח, טוב…
ליד אחת מצמתי הרחובות המקסימות ביותר, שארלו וברטאן, בצפון המארה, פועל שוק הילדים האדומים, השוק העתיק ביותר בפריז, שנוסד בשנת 1615. כנראה שקוראים לו כך…